|
|
כוח הבחירה הוא מצד שורשן של נשמות ישראל בעצמות הוי', אולם הבחירה בפועל תיתכן רק במציאות המעורבת מטוב ומרע. ואכן, סוד קיומה של מציאות כזו עלה במחשבה תחילה כבר בסוד העצמות – כשנתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים על-ידי שיקבלו מלכותם עליו בבחירתם החופשית. מראש ומקדם נטבעה תכונת העצמיות הבוחרת כרצונה בנשמות ישראל רק כדי שכאשר יבואו לידי מציאות שבה שייכת בחירה, יוכלו להתמודד עמה כראוי.
|
|
לכבוד י"ט בכסלו, ביקשנו מהגאון החסיד הרב יואל כהן שליט"א להקדיש את מאמרו לנושא כללי הקשור לחסידות. על חשיבות לימוד החסידות בתקופתנו, כיצד משפיע לימוד זה על האדם הלומד על השקפותיו ורגשותיו.
|
|
ומכאן המסקנה: עצם מציאות העולם מעידה כאלף עדים על מציאות הבורא. כשם שהאבן המתרוממת מוכיחה בבירור על כך שיש מי שזרק אותה כלפי מעלה, וכוחו בלבד הוא שפועל בה, כך העולמות הקיימים מוכיחים את מציאות ה' ואת ביטולם הגמור כלפיו.
|
|
ועל 'אהבה שכלית' זו, המשכנעת גם את הבהמית הוא שאמרו הרמב"ם ובעל התניא, שבלעדי הדעת לא יכול לבוא לאהבת השם, על כן קורא הרמב"ם לידיעת השם: "יסוד היסודות" – כי השמטתו חלילה, שומטת את הבסיס של עבודה אמיתית!
|
|
על פניו נראה שדוקא שיטת 'השגחה כללית' היא עמוקה ומעודנת יותר • מהו ה'עומק לפנים מעומק' של החסידות ב'השגחה פרטית' דוקא
|
|
שאלת הרע שבעולם מתעצמת דווקא לפי תפיסת 'השגחה פרטית' • שלושה הסברים בתשובה: "אין רע יורד מלמעלה"
|
|
כיום הכול מאמינים בהשגחה פרטית, היינו שהקב"ה משגיח על כל פרט בבריאה, מהדבר הגדול ביותר ועד גורלו של עלה נידף ביער. אך למעשה זהו חידוש עצום של הבעש"ט, לעומת רבים מגדולי-ישראל שקדמו לו. הסבר השיטות, וחשיפת העומק המופלא של ההשגחה המיוחדת על עם-ישראל על-פי שיטת הבעש"ט
|
התשובה של האדמו"ר הזקן היא שיש רכיב-סוד בתורה, והוא המאפשר לשמור את ניצוץ הרצון המכלה מבלי שיכלה. כלומר: התורה מאפשרת את נשיאת ההפכים: מחד-גיסא – רצון טוטאלי של פריצת הקיים אל עבר הבלתי נודע, אך מאידך-גיסא – יכולת להכיל את הקיים ולשמר אותו כפי שהוא.
|
על היחס שבין חסידות לקבלה והאם ייתכן לומר שהקבלה מסבירה את החסידות
|
הניגון החסידי הוא אבן יסוד בדרכי החסידות ככלי הביטוי של ההרגשה הנפשית וההתעוררות בתפילה ובלימוד החסידות. על מהותו של הניגון החסידי החב"די ועל סוגי ניגונים.
|
התייחסות מיוחדת של הרש"ב לי"ט כסלו מעוררת את העניין לברר על מה זכה יום זה להעטר בעטרת כבוד זו, אשר לכאורה אינה משתייכת במישרין אל עצם חשיבותו של המאורע אשר לכבודו חוגגים את יום הגאולה.
|
|
ר' מענדל דיבר באריכות על הנפש הבהמית ובין הדברים אמר "אתם רוצים לדעת היכן היא עלולה להתחבא? דווקא במקום שאתה בטוח ששם היא לא נמצאת דווקא שם היא נמצאת".
|
|
פנינים מצויות במצולות הים, פחם [ממנו מפיקים אור וחום] מצוי במעמקי-האדמה, חייב להיות מנהל-המכרה המורה היכן וכיצד למצוא את הפחמים ועל שיקול דעתו המיומנת יכולים הכורים לסמוך, בתנאי שיבצעו הוראותיו בדייקנות.
|
|
כשבא הרב המגיד לרובנה, ור' זוסיא מאניפולי סיפר לו, שהרבי ציווהו לכתוב לגאון שלנו שיבוא, התאנח הרב מעומק הלב, ונפל תיכף בהתעלפות. כשהקיצוהו מהתעלפותו נחלש מאד, ונפל למשכב.
|
|
|
למה הורה רבנו הזקן לחסידים לא לבוא לפטרבורג בימי מאסרו ומה היה קורה אילו ר' מיכל'ע כן היה בא? למה היה חשוב לבעש"ט שהפרוש הלמדן יגיד "ברוך השם" ולמה החסידות לא מעודדת פרישות? וגם - מה פשר הדגש על כך שגאולת י"ט כסלו היתה פדייה בשלום? למה אור החסידות התגלה דווקא בדורות האחרונים, איך מתגברים על הניסיונות מכל הסוגים, מה הקשר בין הפירושים השונים במושג "איתן"
|
ספר התניא אינו רק אחד מספרי היסוד של החסידות, הוא גם אחד מספרי המוסר הגדולים שנכתבו בזמן מן הזמנים. אף על פי שהמחבר מצניע את עצמו כ"מלקט" - זהו ספר מקורי הן בתפיסתו היסודית והן בתוכנן של הערות-אגב המרובות שבו.
|
הלימוד בספר התניא מחולל בנו מהפך עמוק. החלוקה לסוגי אישיות שונים מטבעם, והקביעה שרובנו ככולנו נועדנו להיות בינונים "בלבד", מכריחה אותנו לערוך "תיאום ציפיות" בעבודתנו את ה', והעניין הזה עלול להיות מר וכואב, מכיוון שהוא דורש מאיתנו לוותר על חלומות מתוקים של 'הצלחות' גורפות בעבודת ה'.
|
שיחה עם הגאון החסיד הרב מענדל ווכטר שליט"א, חבר מערכת 'חסידות מבוארת', על מהותה של תורת החסידות ועל משמעותה של עבודת ה' בדרכי החסידות, לרגל הופעת הכרך הראשון בסדרה של ספר התניא עם פירוש "חסידות מבוארת".
|
בהתמזגותם של החסד והגבורה, הגילוי והצמצום, בתהליך בריאתו של העולם, נעוצה ההבנה היסודית שאין עוד מלבדו * עיון בתפיסתו המעמיקה של בעל התניא בדברי הרמב"ם
|
הנפש הבהמית איננה דוקא לב, כשם שהנפש הבהמית איננה דוקא מוח. הנפש הבהמית מתבטאת בכל תנועה, דיבור, רגש או מחשבה שאדם מפיק מעצמו, מתוך עולמו ותחושת קיומו. הנפש האלקית, לעומתה, מתבטאת אך ורק כשהאדם מבטל את עצמו, פועל שלא מתוך התחשבות ברצונותיו ובמחשבותיו, ומלביש את עצמו בלבושיו של הקב"ה.
|
אלא בהכרח לבאר שכוונת הרבי הריי"צ היתה לסווג לאיזו מין "אתכפיא" הוא מתכוון, כי ישנה "אתכפיא" שכמוה ככבילת הנפש הבהמית מתוך קבלת עול הגוזרת על היצר להתקפל לפני רצון השם מפחד העונש, כשיטת ספרי המוסר, "אתכפיא" כזו לעולם לא תביא ליד "אתהפכא", שהרי "כפייה" איננה מביאה לידי "אילוף".
|
כל יהודי מאחינו בני ישראל הבא לפשפש ולעשות חשבון במעשיו ערב הימים הנוראים, מצייר הוא לעצמו כעין מאזניים שבצדם האחד מצוות ובצידם השני עברות, ועל פי המדד הזה – כך מקובל – יקבע מה יתרחש אתו בשנה הקרובה. הציור הזה מתאר בעצם סולם הערכה 'מעשי'. במבט שכזה כל ההתבוננות נסובה סביב הנקודה: האם אני יעיל או לא.
|
|
.jpg){kind=logo}
