דף הבית | קישורים | צור קשר
פרקי אבות שלא היכרנו! | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך > פרקי אבות שלא היכרנו!

פרקי אבות שלא היכרנו!

25/06/2013 - יז תמוז התשעג הרב משה שילת

יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים. (פרקי אבות ה,כ).
בחסידות מוסברים ארבעת הדימויים הללו בתור: אהבה, יראה, תורה ומצוות. (ורמוז בשם יהודה בן תימ"א: תורה, יראה, מצוות, אהבה).
ובקיצור: ה"עז כנמר" שלא ליבוש מפני המלעיגים, כי "ויגבה ליבו בדרכי ה'" נובע דווקא מאהבה, אהבה עזה.
ה"קל כנשר" לעשות מיד כל מה שצריך ולא להיות 'כבד', נובע מיראה וביטול.
ריצת הצבי קשורה לקיום המצוות, הוא "רץ למצווה קלה כחמורה" מתוך התלהבות ו'רצוא' של השתוקקות לאלוקות. ה'שוב' הוא דווקא לימוד התורה - "גיבור כארי", לימוד בעיון שכלי ובהתיישבות תוך גבורה שיש בה לעיתים 'כנגד' התלהבות הנפש. (תלמיד חכם נקרא ארי: "ארי שבחבורה" ו"ארי עלה מבבל", והדברים הקשים בתורה משולים לארי "הכה את הארי" – למד ספר קשה (ברכות יח)).
*
מזווית שונה לחלוטין, מציע הרבי מלובביץ' זצ"ל פירוש נוסף למשנה זו בדרך החסידות ("רשימות" חוברת קסג):
ארבעת החיות שבמשנתנו מרמזות על מדרגות פחותות ביותר בעם ישראל, והמשנה מלמדת אותנו שגם אם יהודי הגיע למצב כה נחות – יש בכוחו לעלות עד למעלה מעלה.

 

עז כנמר
הברטנורא אומר שהנמר נולד מלביאה וחזיר. הנמר מלא עזות ובמסכת כלה נאמר שעז פנים הוא ממזר.
נמר מרמז על יהודי שנולד באיסור ו"לבושי הנשמה" שלו גסים וקשים. מסיבה זו, כאשר הגמרא (קידושין ע) מתארת שפל שאליו הגיעו ישראל מבחינת צניעות, היא משתמשת בביטוי "הם שמו עצמם כנמר".
אבל אפילו את העזות פנים הזו ניתן לנצל לקדושה, להיות עז בעשיית רצון ה' (וכדברי הטור בתילת אורח חיים: "והתחיל בעז כנמר לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך ... שתעיז פניך כנגד המלעיגין").
מסיבה זו, ממזר שנהיה לתלמיד חכם, קודם אף לכהן גדול (עם הארץ), שהוא ברום תפארת הייחוס בעם ישראל, ההפך המוחלט מן הממזר. 

 

גיבור כארי
לאריה מידה אכזרית מאוד, מכל החיות הוא היחיד שדורס ואוכל את הטרף שלו בעודו חי (פסחים מט). ה"גבורה" שלו היא גם בכך שאין לו בושה ומעצור לתאוותיו. גם אדם כה נחות, המשול לאריה, יכול להשתמש בגבורה זו עצמה ולהתגבר. להיות הגיבור ש"כובש את יצרו", בתגבורת עצומה מכל אדם אחר. את היצר ניתן לכבוש מזווית יצירתית: לא מצד רכות הטבע ודחייה מתאוות היצר, אלא עם שייכות ומשיכה לתאוות אבל התגברות עליהם בגבורה עצומה כמו של אריה!
או אז יתקיים בו "יתרון האור מן החושך", מתוך החושך עצמו.

הדפסה שלח לחבר שתף