דף הבית | קישורים | צור קשר
ראש בקיר | מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך

מעיינותיך - למחשבת חב"ד > מאמרים נבחרים > יפוצו מעיינותיך > ראש בקיר

ראש בקיר

28/02/2013 - יח אדר התשעג הרב משה שילת

את עמלק לא ניתן לנצח על ידי טענות ושכנועים.

השבת עסוקים כולנו במחיית זכרו של עמלק, הסבא רבה של המן. "ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד", עמלק הוא הגרוע ביותר, חסר תקנה. עלינו לזכור שהוא קיים ולמחותו, יום אחרי יום ושנה אחרי שנה. רק לעתיד לבוא ימחה שמו לגמרי ואז תנצח הקדושה ויהיה "השם שלם והכסא שלם".
משמעות ה'עמלק' הרוחני המזנב בנו והדרך לביטולו תופסת מקום רחב בחסידות.

 

אשר קרך בדרך
עם ישראל יוצא ממצרים והעולם כולו משתומם מהפלא העצום, "נמגו כל יושבי כנען" ואז בא עמלק ומצנן את ה"אמבטיה הרותחת", את ההתלהבות וההתפעלות מהיהודים ואלוקיהם, ונלחם בישראל.
ליצר הרע ישנם ביטויים שונים: כנגד אדם שכלי היצר מתלבש בלבושים של שכל ומפריע לו להתאחד עם חכמת ה'. אדם רגשי נמשך לרגשות שקשורים לעולם הזה ומבלבלים את האדם מעבודת ה'. אבל כנגד כל ביטויי היצר, כשמגיע גילוי אלוקי, בטל היצר ולא יכול להפריע, "כהמס דונג מפני אש". הקדושה היא רותחת - "ה' אלוקיך אש אוכלה הוא" וכשהוא גלוי הכל נמס. הכל, חוץ מעמלק! כאשר אדם רוצה ומצליח 'לצאת ממצרים', כשהאדם נותן לקב"ה למשוך אותו ולהתעלות, פתאום עמלק עלול להופיע.
עמלק לא מקשה קושיות שכליות וגם לא מחפש ריגושים של העולם הזה. "מידה אחרת יש בו", הוא פשוט מ-ק-ר-ר, "אשר קרך בדרך". אל תתלהב יותר מידי! ולמה באמת לא להתלהב? ככה! זה לא מתאים... ומהקרירות נולדים ספקות, ספקות שמכלים כל חלקה טובה ושאינם נובעים מהוכחות או תובנות עמוקות אלא סתם כך. שהרי "עמלק" בגימטריה "ספק".

 

שורש הרע
הקרירות הזו היא שורש הרע. ישמעאל מתרגז מהאיסור "לא תגנוב", עשו מוטרד מ"לא תרצח"; עמלק, לעומתם, מתנגד לעיקרון – ל"אנכי ה'". "ראשית גויים עמלק" מיצג את הפגם השורשי, את ההפך הגמור מהקדושה.
עמלק לא מסביר מה 'מפריע לו' בקדושה אלא פשוט מנסה לצנן אותה. עמלק לא נהנה מהרע אלא רק מפריע לטוב. יהודי מרגיש שה' מלא את העולם, שיש השגחה פרטית על כל אדם בכל עת, ואילו עמלק מכניס בלב את הקרירות, את ההרגשה שאין צורך להתלהב כל כך, שאפשר להתייחס אל הדברים בפחות רצינות.
אחר-כך, באים מצדו של עמלק ספקות, חששות – 'אולי'..., 'שמא'. אפילו בשיאים הגבוהים ביותר, כאשר יהודי מגיע להכרה מלאה באור האלוקי השופע עליו, גם אז מתייצב עמלק בדרך – בקשיות עורף, הוא עדיין לוחש 'שמא כל זה טבע, הכל הוא טבע, אין אלוקות בעולם'.

 

תמחה !
המן הרשע היה ביטוי חד של סבו עמלק. שנאתו ליהודים תהומית ועמוקה, "שנאה לשמה", הוא היה הראשון שהעיז להציע בקול רם: "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים"! המן היה מעדיף לעקור את הקב"ה מן העולם, ומפני שאין הוא מסוגל לכך, הוא פונה אל נציגי הקב"ה עלי אדמות – עם ישראל.
הוא רוצה לחסל אותנו, וגם לנו אין שום אפשרות אחרת מלבד למחות זכרו לחלוטין. הדרך היחידה מולו היא ב'אמונה עיוורת', בעקשנות בלתי מתפשרת, בלי ניסיונות להוכיח ולהסביר, לקרב ולשכנע. תמחה את זכר עמלק. לא תשכח.
חג הפורים, החג של המלחמה בעמלק, איננו רציונאלי, ומהותו של היום הוא  "עד דלא ידע" – למעלה מהדעת. כי את עמלק לא ניתן לנצח על ידי טענות ושכנועים. מוכרחים לגשת אליו במישור שאיננו מתייחס לשכל, אלא דוחה ומאבד אותו מכל וכל.
כל עוד יש רע עצמותי בעולם, העולם עוד לא שלם. רק כשמוחים את הרע, את זרע עמלק, הכיסא שלם והשם שלם, ונוצר עולם אחר, עולם בו "ה' אחד ושמו אחד".

 

[נכתב לשבת זכור תשע"ג]

הדפסה שלח לחבר שתף